הערכה קלינית של הבליעה 

Bedside clinical assessment of swallowing

ניתן לשלב את ההערכה הקלינית של הבליעה עם מילוי שאלונים שבהם הנבדק/ת מכמתים את חומרת בעיית הבליעה שלהם כפי שהם חווים אותה. 

ישנם מספר שאלונים לכימות הפרעות בליעה בשפה העברית

לעתים קרובות, השלב הראשון באבחון הפרעת בליעה הוא ביצוע הערכה קלינית של מנגנון הבליעה ללא היעזרות במכשור מיוחד. הערכה קלינית של הבליעה היא כלי חשוב כאשר אין זמינות או נגישות לבדיקות מכשירניות להערכת מנגנון הבליעה (כגון FEES או וידאופלואורוסקופיה) וכבדיקת סקר על מנת להעריך איזה מטופל/ת זקוקים לבדיקת בליעה מתקדמת יותר.  

ההערכה כרוכה בביצוע סדרה של משימות/פעולות פשוטות.

לרוב הערכה מסוג זה מבוצעת על ידי קלינאית תקשורת, אך גם רופאים ואחיות יכולים לבצען לאחר הכשרה מתאימה. 

אילו תיפקודים נבדקים במהלך הערכה קלינית של הבליעה? 

ההערכה קלינית של הבליעה מתחילה בבדיקת סדרת תיפקודים בסיסיים שכוללים:

  • קואורדינציה וכח גס של שרירי הפנים, עם דגש על שרירי הלחיים והשפתיים

  • תנועתיות, כח גס וקואורדינציה של הלשון

  • תנועתיות החיך הרך וקיום "רפלקס הקאה"

  • איכות הקול של הנבדק/ת

לאחר בדיקה זו, לרוב ינתנו לנבדק/ת מזון ושתיה בכמות קטנה על מנת להעריך את תפקוד מנגנון הבליעה. 

לצורך הערכת השלב הפומי של הבליעה הבודק/ת מציינ/ת את קצב הלעיסה של המזון, יעילות הלעיסה של המזון וריור או זליגת מזון דרך השפתיים. בתום הבליעה נוכחות שאריות של מזון בחלל הפה נבדקת גם היא. 

על מנת להעריך את השלב הלועי של הבליעה הבודק/ת שמים לב במהלך הבדיקה להופעה של שיעול, כחכוח או שינוי באיכות הקול, שעלולים להיות סימן לשאיפה (אספירציה). לעתים משולבת עם ההערכה הקלינית גם מדידת רוויון החמצן בדם כסמן עקיף לשאיפת מזון לריאות. 

לא ניתן להעריך את השלב הוושטי של הבליעה במהלך הערכה קלינית. 

יתרונות

  • זמינות גבוהה 

  • אין צורך במכשור מיוחד

  • אינה כרוכה בניוד, ניתן לבצע ליד מיטת הנבדק או בביתו

  • בדיקה קלה ומהירה לביצוע

  • לא פולשנית ואינה כרוכה באי נוחות 

יתרונות וחסרונות של הערכה קלינית של הבליעה 

חסרונות

  • רמת דיוק נמוכה יחסית לבדיקת מכשירניות - "ניחוש מושכל" 

  • אינה מסוגלת להעריך "אספירציות שקטות"