חלק בלתי מבוטל מהמטופלות והמטופלים יזדקקו להזנה בדרך חליפית בזמן הטיפול הכימותרפי/קרינתי לסרטן או בתקופה שסביב הניתוח. ההחלטה האם ומתי לחדש הזנה פומית - כדאי שתתבצע לאחר ייעוץ עם מומחה/ית בהפרעות בליעה.  לאור השכיחות הגבוהה של קשיי בליעה באוכלוסיית מטופלים זו, יש חשיבות רבה למעקב של מומחה/ית להפרעות בליעה וקלינאי/ת תקשורת כחלק מהטיפול הרב-תחומי בסרטני הראש והצוואר. 

הפרעות בליעה לאחר ניתוחים לכריתת סרטני ראש וצוואר

סרטני הראש והצוואר מחולקים לפי האזור בו הם ממוקמים, לדוגמא סרטן חלל הפה, סרטן הלוע, סרטן הגרון וכיוב'. הטיפול בקבוצת סרטנים זו מורכב ונגזר מגודל הגידול, מיקומו, האיברים שהוא מתפשט אליהם ובצוואר וכן נוכחות גרורות בקשריות הלימפה הצוואריות או גרורות מרוחקות. 

בהכללה, ניתן לאמר שהטיפול בסרטני הראש והצוואר כולל מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, היא הסרה של הגידול בניתוח עם או ללא ניתוח לכריתת קשריות הלימפה הצוואריות, הקרוי גם "בתירה צווארית". האפשרות השניה היא שימוש בטיפולים אונקולוגיים כגון קרינה וכימותרפיה על מנת למגר את המחלה. לעתים, כאשר הגידול הסרטני גדול ומפושט, יש לשלב בין שתי האפשרויות, כלומר לבצע ניתוח לכריתת הגידול וקשריות הלימפה הצוואריות וגם לבצע הקרנות ו/או לתת טיפולים כימותרפיים. 

קשיי בליעה במיתאר של סרטני הראש והצוואר שכיחים מאוד ועלולים לנבוע ממספר סיבות

  1. כריתה של איברים המשתתפים בתהליך הבליעה - כריתת הלשון, הלסת, הגרון או הלוע יגרמו להפרעה משמעותית ביותר בתהליך הבליעה. ניתוחים אלו, כאשר הם כרוכים בכריתת חלק ניכר מבית הבליעה יכללו גם שלב של שחזור, בו משתמשים ברקמות חלופיות על מנת לשחזר את הרקמה החסרה. לעתים, גם לאחר שחזור מוצלח, המטופל/ת נותר/ת עם קשיי בליעה עקב שינוי הצורה והתפקוד של בית הבליעה לאחר הניתוח. 

  2. שינויים בלוע ובגרון לאחר הקרנות - קרינה מייננת פוגעת במיוחד ברקמות הגוף שהתאים שהן מורכבות מהם נוטים להתחלק לעתים קרובות. דוגמא לרקמות כאלה הן העור וריריות דרכי הבליעה והעיכול. גם שרירים ועצמות נפגעים כתוצאה מהקרנות. מאחר ותאי סרטן מתחלקים מהר במיוחד, הם נפגעים מההקרנות יותר מאשר התאים ה"תקינים" בגוף. עם זאת, הקרנות גורמות נזק קצר וארוך טווח גם לרקמות הבריאות שנמצאות בשדה ההקרנה. במקרה של סרטני הראש והצוואר מדובר בריריות הפה, חלל הלוע, הגרון, קנה הנשימה והוושט. בטווח הקצר הקרינה גורמת לדלקת חריפה והתכייבות של ריריות דרכי האויר והבליעה (בלעז, מוקוזיטיס) אשר הופעת את הבליעה לכואבת וקשה במיוחד. בטווח הארוך, הקרינה עלולה לגרום להצטלקויות קשות (בלעז, פיברוזיס) של שרירי הבליעה והיצרויות של חלל הלוע והוושט.