צרבת ומחלת ההחזר הקיבתי וושטי - מדוע זה קורה וכיצד לטפל בזה?

התמונה מתוך ויקיפדיה

לא רק המזון שאנו אוכלים גורם לצרבת. גם עישון, משקל הגוף, תרופות שונות ואפילו כמות הכריות שעליה ישנים בלילה עלולות לתרום להחמרה של צרבת. 

כיצד מאבחנים צרבת והחזר קיבתי-וושטי? 

אבחון של צרבת הנגרמת על ידי החזר קיבתי-וושטי יכולה להתבצע על ידי מספר בדיקות: 

1. אנדוסקופיה של הושט והקיבה - בדיקה זו מבוצעת על ידי הכנסת מצלמה הממוקמת בקצה סיב גמיש שמוחדרת דרך הפה ועד הקיבה והמעי הדק. בדיקה זו מאפשרת בחינה מדוקדקת של רירית הוושט בחיפוש אחר סימני כוויות או גירוי של הוושט משנית לחשיפה לחומצות קיבה. ניתן גם לקחת ביופסיות מרירית הוושט במהלך הבדיקה. בדיקה זו מבוצעת על ידי גסטרואנטרולוג/ית וכרוכה בטשטוש. 

2. ניטור של רמת החומציות (pH) בוושט למשך 24 שעות. בדיקה זו מבוצעת באמצעות החדרת צינוק דק דרך האף כל הדרך לקיבה למשך יממה, במהלכה הנבדק/ת אוכל/ת כרגיל ומנהל/ת יומן של תסמיני הצרבת, על מנת לבחון האם התסמינים חופפים לשינויים במידת החומציות של הוושט.  

3. מנומטריה וושטית. בדיקה של תנועתיות הושט בעזרת צינור דק מרוצף חיישנים רגישים ללחץ. הצינור המוכנס דרך האף למשך מספר דקות. במהלך הבדיקה הנבדק/ת.

האם למחלת ההחזר קיבתי-וושטי יש תסמינים נוספים מלבד צרבת? 

כן. ישנם מגוון תסמינים חוץ-ושטיים שעלולים ללוות החזר קיבתי-וושטי. בינהם נמנה שיעול כרוני, אך גם מגוון תסמינים גרוניים כגון כאב בגרון, צרידות, צורך לכחכח בגרון, תחושת "גוש בגרון" או בלעז גלובוס, שינוי באיכות הקול, תחושת טעם חמוץ או מר בפה, נזלת אחורית (POST NASAL DRIP) וריח פה רע (הליטוזיס). מחקרים מראים גם קשר בין החזר קיבתי וושטי ובין נטייה לדלקות אוזן תיכונה בתינוקות. 

תסמינים חוץ-ושטיים נוטים להיות עקשניים יותר לטיפול ולהשתפר פחות עם טיפול תרופתי מאשר תסמיני הצרבת הקלאסיים. 

קרא/י עוד עד השפעות רפלוקס על הלוע והגרון. 

מה היא צרבת?

 

צרבת היא תסמין גופני שמתבטאת בתחושת כאב בוער באזור החזה. לעיתים תחשות הכאב עלולה להקרין לכיוון הצוואר והלסת. תחושת צרבת נגרמת כתוצאה מגירוי של הוושט על ידי תוכן קיבה חומצי שעולה מהקיבה לוושט, תופעה הנקראת החזר (רפלוקס) קיבתי-וושטי Gastro-esophageal reflux. צרבת מופיעה בדרך כלל לאחר ארוחות, ויותר אופיינית לאחר ארוחות כבדות ועתירות שומן. צרבת עלולה להופיע גם בעת שכיבה פרקדן. 

הסיבות השכיחות לצרבת

תאים בדופן הקיבה שלנו מייצרים חומצה חזקה ובכמות גדולה, על מנת לסייע בתהליך פירוק המזון ועיכולו. בעוד שלדפנות הקיבה ישנם מנגנוני הגנה יעילים כנגד החומצה, דפנות הוושט לא ניחנות באותן תכונות וחשופות יותר לפגיעות מחומצה. 

המנגנון המרכזי בגופנו שאמון על מניעת החזר (רפלוקס) של תוכן קיבתי לתוך הוושט לגופנו הוא שוער הוושט התחתון. זהו שריר טבעתי, שממוקם בקצה התחתון של הוושט מיד לפני החיבור שלו לקיבה. שריר זה חבוק בתוך שרירי הסרעפת. הסרעפת לוחצת על שוער הוושט התחתון מבחוץ ומסייעת במניעת עליית תוכן קיבה לוושט. במצבו הבסיסי, שוער הוושט התחתון סגור ומכווץ. בעת הבליעה, שוער הוושט התחתון נרפה ומאפשר מעבר של מזון מהוושט אל הקיבה. כאשר שוער הוושט התחתון רפוי מדי או כיווצו אינו איכותי, מתאפשרת עלייה של תוכן קיבה חומצי לתוך הוושט, שהיא הגורם השכיח ביותר לצרבת. 

 

סיבות שכיחות שגורמות להפרעה בתפקוד שוער הוושט התחתון: 

בקע סרעפתי - מצב בו הקיבה נדחפת מתוך חלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. במצב זה שוער הוושט התחתון נמצא מעל הסרעפת ואינו חבוק בתוכה ועל כן מאבד את התמיכה של הסרעפת בשמירה על שוער הוושט התחתון סגור. 

תרופות - מגוון תרופות עלולות לגרום או להחמיר צרבת. תרופות אלו כוללות חסמי תעלות סידן, תרופות נגד דכאון מסוג טריציקלים, תרופות לטיפול באין אונות כגון ויאגרה ועוד. המשותף לרוב התרופות הללו היא היכולת שלהן להרפות שרירים, ביניהם השריר של שוער הוושט התחתון. גם לקפאין, שנמצא בקפה ותה, וניקוטין, החומר הפעיל בסיגריות, יש תכונה של הרפיית שוער הוושט התחתון.  

עלייה בלחץ התוך בטני - מצבים בהם הלחץ בחלל הבטן גבוה, כגון הריון או השמנה, עלולים לגרום לעליית תוכן הקיבה בחזרה אל תוך הוושט. 

ישנם מקרים בהם תהיה צרבת ללא עדות להחזר קיבתי-וושטי. במקרים כאלו מקור הצרבת יכול להיות רגישות יתר של הוושט , כך שגם חשיפה לכמות תקינה של חומצות קיבה תגרום לאי נוחות או לצרבת תפקודית. 

איך מטפלים בצרבת?

שינוי אורח חיים

ישנם מספר שינויים באורח החיים שניתן לבצע שמקלים משמעותית על תסמיני הצרבת: 

- הימנעות מאכילת מזונות מעודדי רפלוקס כגון מאכלים חריפים, עתירי שומן או חמוצים, משקאות מוגזים, גבינה צהובה, משקאות עתירי קפאין כגון קפה או תה, אלכוהול ומנטה.

- הימנעות מעישון

- המנעות משכיבה לפחות 30 דקות לאחר ארוחות ואכילת הארוחה הערב לפחות 3 שעות לפני שעת השינה

- שמירה על משקל גוף תקין או ירידה במשקל לאלו הסובלים מהשמנה. 

- הרמת מראשות המיטה לזוית של כ30 מעלות

תרופות

ישנן מספר משפחות של תרופות המיועדות לטיפול בצרבת. תרופות סותרות חומצה, כגון טאמס (TUMS), יוצרות פעולה כימית של נטרול החומצה בקיבה. הן מקילות במהירות על התסמינים, אך אינן מטפלות בנזק שנגרם לוושט.  תרופות אלו ניתנות לרכישה ללא מרשם רופא ולהשתמש בהם לפי הצורך, בהתאם לתסמינים. משפחת תרופות אחרות מעכבות את הפרשת החומצה מהתאים המייצרים אותה בדופן הקיבה, בין אם באמצעות חסימת הקולטן מסוג 2 להיסטמין (כגון רניטידין או פמוטידין) או תרופות המעכבות את הפעילות של משאבת המימן בתאים אלו בקיבה (כגון אומפרזול, נקסיום, לנטון וקונטרולוק). תרופות אלו יש לקחת בקביעות על מנת להתגבר על תסמיני הצרבת. הפסקה פתאומית שלהן עלולה לגרום להחמרה בתסמיני הצרבת. משפחה נוספת של תרופות, הקרויה תרופות פרו-קינטיות, פועלות במנגנון הגברת תנועתיות הוושט והקיבה. כתוצאה מכך הקיבה מתרוקנת מתוכנה מהר יותר ופחות תוכן חומצי זמין לחזור לתוך הוושט. בתרופות אלו מומלץ להשתמש ימים ספורים בלבד. משפחת תרופות נוספת, שאינה משווקת בישראל, alginates, מבוססת על נגזרות של כסף, ופועלת במנגנון ייצור שכבה סמיכה הנחה על גבי התוכן הקיבתי ומצפה אותו באופן שמהווה מחסום פיזי להחזר התוכן אל תוך הוושט. 

ניתוחים

במצבים בהם שינוי אורח החיים וטיפול תרופתי מיטבי לא מביאים לשיפור המיוחל במצב, ניתן לשקול פעולה ניתוחית להידוק שוער הוושט התחתון או תיקון הבקע הסרעפתי.