כיצד מעריכים את תפקוד מערכת הנשימה? 

"קשה לי לנשום" - דוקטור, למה? 

מערכת הנשימה היא אחת המערכות החיוניות לחיים. כאשר מגיע/ה מטופל/ת ומתלוננ/ת על קושי בנשימה, ישנן מספר פעולות שניתן לבצע על מנת להגיע לאבחנה של מקור הבעיה. 

קושי בנשימה יכול לנבוע ממחלה בכל אחד מחלקי מערכת הנשימה, דרכי האויר העליונות או התחתונות.

הבירור של קוצר נשימה יבוצע בדרך כלל על ידי רופא/ת המשפחה או רופא/ת ריאות. 

רופא/ת אא"ג י/תתבקש לתרום מנסיונו/ה במידה ויהיה חשד לקוצר נשימה ממקור של דרכי האויר העליונות.  

הבדיקות הנחוצות על מנת להגיע לאבחנה ייקבעו על ידי הרופא/ה המטפל/ת ומבצע/ת את האבחון. 

האבחון של בעית הנשימה מתחיל בתשאול מעמיק של המטופל/ת לגבי בעייתו הרפואית - התזמון של הופעתה, חומרתה, גורמים מקלים ומחמירים ועוד פרטים נוספים שיסייעו לחשוף את האבחנה הנכונה.  

בדיקה גופנית

ניתן ללמוד פרטים רבים רק מהסתכלות על המטופל/ת. הפרטים ששמים עליהם דגש הם קצב הנשימות, עומק הנשימות, שימוש בשרירי עזר (האם המטופל/ת נושם נשימה רגילה או נשימה מאומצת המצריכה שימוש בשרירי הבטן, חגורת הכתפיים והגב על מנת להכניס אויר לגוף). היכולת של המטופל/ת לדבר בנחת היא מדד נוסף למצוקה נשימתית. 

לעתים ניתן יהיה לשמוע רעשים נלווים לנשימה. רעש כזה נקרא "סטרידור".  סטרידור נובע כתוצאה מזרימת אויר מהירה ומערבולתית דרך אזור מוצר בדרכי הנשימה. הסטרידור (רעש נשימתי) יכול להישמע בשאיפה (הכנסת אויר לריאות) או בנשיפה (הוצאת האויר מהריאות). כאשר אזור החסימה גבוה, כלומר בגרון או מיד מתחתיו, הסטרידור יהיה שאיפתי. כאשר אזור החסימה נמוך, לדוגמא בקנה הנשימה, הסטרידור יהיה נשיפתי. כאשר החסימה היא בחצי הדרך, הסטרידור יהיה בי-פאזי, כלומר הרעש יהיה גם בשאיפה וגם בנשיפה. ​קיום סטרידור בזמן נשימה הוא מצב חירום ומצריך בדיקה דחופה של רופא/ה, ולרוב גם בדיקת רופא/ת אא"ג על מנת להעריך את חומרת החסימה בדרכי האויר. 

חלק מהבדיקה הגופנית של מערכת הנשימה כולל גם האזנה לריאות עם סטטוסקופ, על מנת להאזין לצלילי כניסת האויר לריאות ולהתרשם האם הם מופחתים, סימטריים או שנשמעים גם צפצופים, חרחורים או קולות אחרים שיכולים לכוון למקור הקושי בנשימה. 

הקלטה של סטרידור בתינוק

הקלטה של סטרידור במבוגר. 

במידה וקיים חשד שקוצר הנשימה נובע מהפרעה בזרימת האויר בדרכי האויר העליונות, על רופא/ת אא"ג להסתכל על הגרון והקנה העליון, באמצעות בדרך כלל באמצעות בדיקת סיב אופטי גמיש.

באמצעות סיב אופטי גמיש שמוחדר דרך האף ניתן להסתכל על הלוע, הגרון ומיתרי הקול. ניתן גם לאלחש את מיתרי הקול ולהעביר את הסיב אופטי בין מיתרי הקול ולהסתכל על קנה הנשימה (=טרכאוסקופיה) עד הפיצול שלו לשני הסימפונות הראשיים. בדיקה זו מאפשרת לזהות מחלות דרכי האויר העליונות שיכולות לגרום לקוצר נשימה כגון דלקות גרון קשות, היצרויות בדרכי האויר או הפרעה בתנועתיות מיתרי הקול

לעתים יש צורך גם בבדיקת הגרון וקנה הנשימה בהרדמה. פעולה זו מבוצעת בחדר ניתוח, ובה מוחדר מכשיר הנקרא ברונכוסקופ עשוי מתכת בין מיתרי הקול לקנה הנשימה, על מנת לאבחן בדיקה מדוקדקת שלהם, נטילת ביופסיות או הוצאת גופים זרים. פעולה זו נקראת ברונכוסקופיה. 

צילום חזה והדמיית CT (טומוגרפיה ממוחשבת) מאפשרים לרופא/ה להסתכל על מבנה דרכי האויר העליונות והתחתונות, ולאבחן ממצאים בתוך הריאות כגון דלקת ריאות, הצטברות נוזלים בריאות (תפליט פלאורלי או גודש ריאתי), התנקבויות בריאה, תהליכים גידוליים בריאות ועוד. 

ישנן בדיקות דם שיכולות לסייע לרופא/ה להבין את מקור הקושי בנשימה. ספירת דם יכולה לעזור לאבחן מצבים דלקתיים או זיהומיים (כגון דלקת ריאות). 

בדיקת גזים בדם מסייעת לרופא/ה להבין האם יש הפרעה בשחלוף החמצן/פחמן דו חמצני בריאות. 

בדיקת תפקודי ריאות מתבצעת במכון ריאות ותפקידה להעריך את יעילות הנשימה על ידי מדידת נפחי האויר הנשאפים והננשפים, קצב התנועה של האויר בזמן כניסה ויציאה מהריאות ואיכות הפעפוע (דיפוזיה) של חמצן מבעד לנאדיות הריאה

ניתן לשלב את הבדיקה עם מתן חמרים כגון מטכולין (חומר שמעודד כיווץ סימפונות ומדמה התקף אסטמה). 

מטופל בתוך מכונת תפקודי ריאות

Finchbook01 at English Wikipedia

אני חייב להמשיך לנשום. אם אפסיק, זו תהיה ההחלטה העסקית הגרועה בחיי

סטיב מרטין