שאלות ותשובות

תחום הבליעה הוא מאוד מורכב ובוודאי יש לכם הרבה שאלות בנושא. בעמוד הזה אני ארכז את השאלות הנפוצות ביותר ואענה עליהן. כמובן שאם יש לכם שאלות נוספות, מוזמנים לשאול אותם בטופס יצירת הקשר בתחתית העמוד.

קושי בבליעה (דיספגיה) יכולה להתבטא במגוון תסמינים. התלונות השכיחות הן תחושה של מזון תקוע בגרון, הצורך לבלוע מספר רב של פעמים או לשתות לעתים קרובות על מנת "להוריד" את האוכל, הימנעות ממרקמי מזון מסוימים (כגון מוצקים קשים או יבשים), שיעול לעתים קרובות במהלך הארוחה, שינוי באיכות הקול במהלך הארוחה - כל אלו הם סימנים לדיספגיה. 

ירידה לא מתוכננת במשקל, הידרדרות במצב הכללי או כאבים בזמן הבליעה הם תסמינים המצדיקים בירור דחוף. 

בחן/י את עצמך - האם יש לי הפרעה בבליעה?

01/

כיצד אוכל לדעת אם יש לי קושי בבליעה? 

הטיפול בהפרעות בליעה משתנה בהתאם לסיבה הבסיסית בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה. אין דין בעיית בליעה אחרי שבץ מוחי כדין בעיית בליעה לאחר ניתוח עמוד שדרה צווארי. על כן יש ראשית לחקור לעומק את הסיבה בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה מלכתחילה ולהתאים את הטיפול בהתאם לממצאים. 

02/

מה דרך הטיפול הכי טובה לבעיית הבליעה שלי?

הטיפול בהפרעות בליעה הוא לרוב רב-מקצועי (בלעז, מולטי-דיסציפלינרי), כלומר הוא משלב בתוכו מספר אנשי מקצוע מתחומים שונים, כל אחת ואחת מהם תורם/ת את חלקו לטיפול. 

אף אוזן וגרון - מומחה/ית בתחום אף אוזן וגרון עם התמחות במחלות הגרון אחראי/ת על אבחון בעיית הבליעה, באמצעות בדיקה גופנית, ביצוע בדיקות בליעה מכל הסוגים עם דגש על הסמכות לבצע בדיקות בדיקה פולשניות כגון FEES, והוצאה לפועל של טיפולים ניתוחיים לבעיות בליעה, במידה והם הטיפול הנכון עבור המטופל/ת. 

קלינאי/ת תקשורת - אחראי/ת על ביצוע הערכות בליעה קליניות, נוטלות חלק בביצוע ופענוח בדיקות בליעה כגון וידאופלואורוסקופיה, שותפות פעילות עם רופא/ת אף אוזן וגרון בביצוע בדיקות FEES. בנוסף, קלינאי/ת התקשורת מנהל/ת את תהליך שיקום הבליעה על ידי התאמה של תרגילי שיקום וליווי המטופל/ת במהלך התהליך השיקומי. 

03/

מה ההבדל בין קלינאית תקשורת לרופא/ת אא״ג?

בדיקת FEES כרוכה בהחדרת סיב אופטי דק (כ-3 מילימטר עוביו) דרך הנחיר הרחב מבין שני הנחיריים, מיקומו בלוע וצילום תהליך הבליעה בוידאו. לרוב מורחים מעט חומר סיכה על הסיב האופטי, על מנת להקל על המעבר שלו בחלל האף. לעתים ניתן לבצע גם אלחוש מקומי של חלל האף על מנת להקל על הבדיקה. ישנה חשיבות רבה לא לבצע אלחוש של הלוע על מנת לא לעוות את תוצאות בדיקת הFEES, שכן בדיקת תקינות התחושה בגרון היא חלק בלתי נפרד מבדיקת FEES. החדרת הסיב האופטי אינה נעימה וכרוכה באי נוחות, אך בידיים מיומנות איננה כואבת במיוחד. 

04/

האם הבדיקה של הסיב האופטי מכאיבה?

 
 
 

ישנם מגוון טיפולים להפרעות בליעה, המותאמים אישית לכל מטופל/ת ולמאפייני הפרעת הבליעה שלהם. ניתן לחלק את הטיפולים להפרעות הבליעה לארבע קטגוריות מרכזיות: 

1. ריפוי בליעה על ידי קלינאית תקשורת

2. התאמת מרקמי המזון בתפריט 

3. ניתוחים לשיפור מנגנון הבליעה

4. דרכי הזנה חלופית, כגון זונדה. 

05/

אני סובל/ת מבעיית בליעה - איך אפשר לעזור לי? 

הפרעות בבליעה הן תחום החולש על מספר התמחויות רפואיות ופארא-רפואיות הכוללות אף אוזן וגרון, גסטרואנטרולוגיה, קלינאות תקשורת, דיאטה ותזונה, נוירולוגיה וגריאטריה. הכתובת האידאלית לפנות אליה היא מרפאת בליעה רב-תחומית שמרכזת את כל תחומי המומחיות האלו תחת קורת גג אחת ומספקת מענה לכל צרכי המטופל/ת. 

06/

למי עליי לפנות אם יש לי בעיית בליעה? 

הפרעה בתפקוד מנגנון הבליעה עשויה להיות קלה, ולגרום רק לאי נוחות מסוימת בזמן הארוחות או בהכנתן. עם זאת, יש להפרעת בליעה שלוש השלכות משמעותיות שעלולות להיות מסכנות חיים:

הראשונה, הסכנה לפתח תת-תזונה או התייבשות כתוצאה מחוסר יכולת לספק את צרכי הגוף למזון ושתייה בגלל הפרעת הבליעה. לאורך זמן, הירידה במשקל ואבדן מסת השריר שנלווים לתת תזונה מחלישים את הגוף ומעמידים את המטופל/ת בסכנה. התייבשות כרונית מפריעה לתפקוד התקין של הכליות ועלולה לגרום לאי ספיקת כליות אם לא תטופל בזמן. 

השניה, נובעת משאיפה של תוכן מזון לריאות (אספירציה). אמנם לגופנו יש מנגנוני הגנה כנגד חומר זר שנשאף לריאות, אך במידה וכמות החומר הנשאף גדולה, ועומס החיידקים בתוכו גדול, המטופל/ת עלול/ה לפתח דלקות ריאה חוזרות או מחלת ריאות כרונית כתוצאה מאספירציה. במקרי קיצון, במידה ומתרחשת שאיפה פתאומית של גוש מזון גדול, עלול להיווצר מצב חירום הקרוי שנק (בלועזית, אספיקציה) בה אספקת האויר לריאות נקטעת בצורה חדה והמטופל/ת נחנק/ת. זהו מצב חירום המצריך מענה מיידי, ועל כן מומלץ שבני ביתו/ה של מטופל/ת עם הפרעות בליעה יהיו מיומנים בביצוע תמרונים לחילוץ הגוף הזר מדרכי האויר (לדוגמא תמרון על שם היימליך). 

השלישית, שלרוב אינה זוכה לתשומת הלב המגיעה לה, היא שלל ההשלכות הרגשיות והחברתיות שנלוות להפרעת בליעה. מטופל/ת עם הפרעת בליעה עלול/ה לבחור להסתגר בבית, להמנע ממפגשים משפחתיים שנסובים סביב ארוחות, לדוגמא ארוחת שבת או ליל הסדר. לאורך זמן, הבידוד החברתי עלול להביא להתפתחות של דכאון קליני של ממש. מעבר לפגיעה המשמעותית באיכות החיים, מחקרים מראים כי דכאון ומצב נפשי ירוד מחלישים את הגוף ומעלים את הסיכוי לאירועים אבדניים. 

מכל הסיבות הללו ישנה חשיבות רבה מאוד לא להזניח את הטיפול והאבחון של בעיות בליעה. 

07/

האם הפרעה בבליעה היא בעיה מסוכנת? 

ישנן מגוון סיבות בגינן עלולה להתפתח בעיית בליעה. הסיבה השכיחה ביותר להפרעות בליעה היא פגיעה באזורים במוח שאחראיים על מנגנון הבליעה. שבץ מוחי, חבלת ראש ומחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית כגון שטיון, טרשת נפוצה או פרקינסון -  אלו רק חלק מהסיבות שעלולות לגרום לבעיית בליעה. 

גם מחלות שפוגעות בתפקוד השרירים, כגון מיאסטניה גרביס, או תסמונת גיליאן בארה עלולות להתבטא בקושי בבליעה. 

גם פגיעות באיברים המשתתפים בתהליך הבליעה עלולות לגרום לדיספגיה (קושי בבליעה). ניתוחים של בסיס הגולגולת, הצוואר ובית החזה אשר גורמים במישרין או בעקיפין לפגיעה במבני הלוע, הוושט והגרון עלולים לגרום גם הם לדיספגיה. 

לא מן הנמנע שלמטופל/ת תהיה יותר מסיבה אחת לפתח הפרעת בליעה, ועל כן יש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי על ידי מומחה/ית בתחום הפרעות הבליעה. 

08/

מה הסיבות השכיחות לבעיות בליעה? 

 
 
 
 
 
 
 
 

הסיבות להתפתחות קשיי בליעה הן רבות ומגוונות. בין הסיבות הללו נמנות גם מחלות ממאירות של חלל הפה, הלוע, הגרון והוושט. עם זאת, ממאירויות אלו אינן בראש הרשימה של המחלות השכיחות שגורמות לקשיי בליעה. תסמינים שהם בבחינת "דגל אדום" שכאשר הם נלווים לקושי בבליעה מצדיקים הערכה דחופה לשלילת נוכחות מחלה ממארת הם כאבים בזמן הבליעה, דם ברוק, ירידה פתאומית וחדה במשקל, הופעה של גושים בצוואר. 

כל הופעה של קושי חדש בבליעה מצדיקה הערכה רפואית מעמיקה ויסודית. 

09/

האם קושי בבליעה עלול להיות סימן של סרטן? 

בהחלט ניתן לבצע הערכות בליעה גם למטופלים סיעודיים. כאשר באים לבחור את בדיקת הבליעה המתאימה, ישנן שתי בדיקות שניתן לבצע "ליד מיטת החולה". הראשונה, היא הערכה קלינית של הבליעה על ידי קלינאית תקשורת, והשנייה היא הערכה אנדוסקופית של הבליעה, הנקראת גם בדיקת FEES. לעתים קרובות ניתן להסתפק בתוצאות של בדיקות אלו, ולעתים בדיקות אלו יעלו את הצורך בבדיקות נוספות. עבור מטופלים עם קושי ניכר בניידות, ניתן לתאם בדיקה בבית המטופל/ת. 

10/

אני חולה סיעודי/ת ולא מסוגל/ת להתנייד לבדיקות. מה ניתן לעשות כדי לעזור לי? 

בחירה בדרך הזנה חלופית כגון זונדה, פג (PEG) או גסטרוסטום מעידה על קיום הפרעת בליעה קשה מאוד. לעתים הפרעת הבליעה הקשה בלתי הפיכה, ודרך הזנה חלופית היא הפתרון הכי טוב עבור המטופל/ת. עם זאת, גם בעיות בליעה קשות לעתים משתפרות ומאפשרות לחדש הזנה פומית. לדוגמא, לאחר אירוע מוחי או לאחר סיום הקרנות וטיפולים כימותרפיים לטיפול בסרטן. ככל שחולף זמן רב יותר שבה המטופל/ת מוזנ/ת בהזנה חליפית הסיכוי לחזור להזנה פומית נמוך יותר, מתוך העקרון שמיומנויות שלא משתמשים בהן אובדות ומתנוונות, או באנגלית "Use it or lose it". על כן יש חשיבות רבה למעקב על ידי מומחה/ית בליעה במידה והסיבה שבגינה הוחל בהזנה בדרך חליפית היא עם פוטנציאל להשתפר על מנת לחדש הזנה פומית ברגע שהדבר בטוח מבחינה רפואית. 

11/

אני מוזן/ת באמצעות PEG. האם יש תקווה שאחזור לאכול דרך הפה? 

קושי בבליעה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. חלק מהסיבות הללו הן זמניות והפיכות, כגון דלקת זיהומית בלוע או בגרון, תגובה אלרגית וכדומה. עם זאת, חלק הארי של הבעיות הרפואיות שגורמות להפרעות בליעה הוא כרוני כגון מחלות ניווניות (פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS ועוד), קושי בבליעה שמופיע לאחר הקרנות לטיפול בסרטני הראש והצוואר ועוד. גם אם בעיית הבליעה היא כרונית ו"כאן כדי להישאר" יש הרבה מה לעשות על מנת להקל ולשפר את המצב. על מנת להבין מה הסיכוי להחלמה מלאה ודרכי הטיפול בהפרעות בליעה, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה. 

12/

האם קושי בבליעה יכול לחלוף מעצמו? 

 
טופס יצירת קשר
arrow&v