הפרעות בליעה לאחר ניתוחים

הפרעות בליעה לאחר ניתוחי בלוטת התריס 

בלוטת התריס (בלעז, תירואיד) ממוקמת בצוואר, קדמית לקנה הנשימה והוושט. יש לה שתי אונות, ימנית ושמאלית, וגשר שמחבר בינהן שנקרא איסטמוס. סמוך ואחורית לשתי האונות של בלוטת התריס עוברים העצבים שאחראיים על עצבוב השרירים שמניעים את שרירי הגרון ומיתרי הקול. יש עצב אחד מימין שאחראי על עצבוב הצד הימני של הגרון, ועצב שני משמאל, שאחראי על עצבוב הצד השמאלי של הגרון. עצב זה נקרא ה"עצב החוזר" או בלעז recurrent laryngeal nerve. 

כמעט 80% מהמנותחים אחרי כריתת בלוטת התריס יתלוננו על קושי בבליעה בשבועות לאחר הניתוח. ברוב המכריע של המקרים קושי זה נפתר מעצמו. במידה ויש קושי חריג בבליעה או שהוא נמשך מעבר לשבועות בודדים, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה. 

הפרעת בליעה אחרי כריתת בלוטת התריס עלולה לנבוע ממספר סיבות

  1. חיתוך שרירי הסרט - קבוצת שרירים שנמצאת קדמית לבלוטת התריס ואחראיים על הנעת הגרון בזמן בליעה. על מנת לאפשר גישה לבלוטת התריס בניתוח שרירים אלו לרוב נחתכים ומוסטים מהדרך. 

  2. פגיעה בעצב החוזר - סיבוך לא שכיח לאחר ניתוח כריתת בלוטת התריס. הפגיעה יכולה להיות זמנית או קבועה והיא תתבטא בשיתוק של מיתר קול. אם נכרתה רק אונה אחת של בלוטת התריס, רק מיתר קול אחד עלול להשתתק, אך אם כל בלוטת התריס נכרתת, תנועתיות שני מיתרי הקול עלולה להיפגע. שיתוק מיתר קול פוגם במנגנון ההגנה נגד שאיפת המזון (אספירציה). 

  3. פגיעה בוושט - לעתים נדירות, ובעיקר כאשר מדובר בכריתה של גידולים סרטניים של בלוטת התריס, תיתכן פגיעה בדפנות הוושט בעת הניתוח.