הקול כמאפיין לזהות ומגדר

קול וזהות עצמית

הקול שלנו הוא חלק מ"תעודת הזהות" העצמית, ואחד המאפיינים החזקים של כל איש ואישה. 

באמצעות הקול שלנו אנו משדרים את מידת הבטחון העצמי שלנו, הרגשות והתחושות שלנו, ואת היחס שלנו לצד השני איתו אנו מתקשרים. 

הקול שלנו גם משדר לסביבה מידע לגבי מידת הבריאות שלנו. אדם עם קול חזק וצלול נחשב בריא, בעוד אדם עם קול חלש וצרוד ייחשב חולה. 

זו הסיבה שאנשים צרודים נשאלים לעתים קרובות "את/ה בסדר?" את/ה חולה?" 

חלק ניכר מהזהות העצמית שלנו הוא המגדר שלנו, דהיינו האם האיש.ה תופס.ת את עצמו.ה כגבר או אישה, והקול משחק תפקיד מרכזי בזהות המגדרית הזו. 

מה גורם להבדל בגובה הקול בין גברים לנשים?

הגרון האנושי רגיש במיוחד להשפעות של הורמוני המין- אסטרוגן ופרוגסטרון, אך בעיקר טסטוסטרון. חשיפה ממושכת לטסטוסטרון גורמת לעיבוי והתארכות של מיתרי הקול ולשינוי במראה סחוסי הגרון. עקב שינויים אלה מתרחשת הנמכה  והתעבות של הקול באופן קבוע ובלתי הפיך. השינויים הללו מתרחשים בגרון של כל זכר שעובר התבגרות מינית. 

 ההשפעה של ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון) מתונה יותר, אך חשובה גם היא, עם שינויים שמתרחשים מדי חודש בעת הביוץ והמחזור החודשי וגם בגיל הבלות. 

מכיון שהקול של גברים ונשים שונה בצורה ניכרת אחד מהשני, הוא מהווה את אחד מהמאפיינים החזקים והבולטים של מגדר, וכיצד אנשים תופסים ומפרשים את המגדר של האדם שעומד.ת מולם. עם זאת, גובה הקול אינו המאפיין היחיד שמגדיר קול כ"גברי" או כ"נשי". 

מה הופך קול ל"גברי" או "נשי"?

תדירות pitch 

כאשר שואלים מה מבדיל בין קול גברי וקול נשי, התשובה הנפוצה שנקבל היא "לגבר יש קול נמוך ולאישה יש קול גבוה". אכן, התדר הבסיסי של הדיבור הוא אחד המדדים האקוסטיים הבולטים של הקול, וישנו הבדל ממוצע של כארבעים הרץ בין קול של זכר לקול של נקבה, אך חשוב לציין כי קיים ספקטרום רחב של תדרי דיבור שנתפסים כגבריים (טווח שנע בין 70 ל-200 הרץ) ותדרי דיבור שנתפסים כנשיים (טווח שנע בין 150 ל-300 הרץ), עם חפיפה רבה בינהם. אם כך, חייבים להיות עוד מאפיינים מגדריים שמגדירים את הקול של כל אחד ואחת מאיתנו. 

תהודה resonance

תהודה היא מאפיין עם השפעה הניכרת על הקול. האזור בגרון,לוע וחלל הפה בו הקול מהדהד ומוגבר בצורה המקסימלית משנה את הגוון שלו ואיך שהוא נתפס. שימוש בקול עם תהודה "קדמית", כלומר בקדמת חלל הפה או האף, נתפס כקול נשי יותר, בעוד שימוש בקול עם תהודה "אחורית" של הלוע והגרון נחשב כקול גברי יותר. 

אינטונציה intonation

חלק ניכר מהרגש שאנו מעבירים בקול נקבע על ידי האינטונציה, או ה"נגינה" של הקול. האינטונציה מסייעת לנו להבדיל בין משפט ציווי למשפט שהוא שאלה לפי הדרך שבה אנו "מנגנים" את המילים של המשפט. האינטונציה עוזרת לנו גם להבדיל בין דיבור ציני, סרקסטי או כנה. שימוש בקול מונוטוני, עם אינטונציה מתונה יותר נתפס כדיבור גברי, בעוד שדיבור עם אינטונציה עשירה נתפס כדיבור נשי יותר. דרך חיתוך הדיבור משפיעה גם היא, כשחיתוך חד של מילים ומשפטים נתפס כגברי, בעוד שדיבור זורם נתפס כנשי יותר. 

שפת גוף body language

מעבר למאפייני הקול עצמו, גם לדרך שבה אנו בוחרים להביע את עצמו ישנה השפעה על תפיסת המגדר שלנו. כמות המילים שאנו מכניסים לכל משפט, שפת הגוף שלנו, הבעות הפנים שלנו בזמן דיבור - כל אלו תורמים לתפיסת המגדר. דיבור "נשי" נוטה לכלול משפטים ארוכים ומורכבים יותר, להיות מלווה ביותר תנועות ידיים ובתנוחה יותר מרוכזת. דיבור "גברי" נוטה לכלול משפטים קצרים, להיות מלווה בתנוחת גוף יותר רפויה ועם פחות מחוות ויזואליות כגון הבעות פנים או תנועות ידיים.