ד״ר יעל שפירא גליץ
מומחית אף אוזן גרון | הפרעות קול, נשימה ובליעה

רפלקס השיעול

מהו שיעול ומהם שלביו?

שיעול הוא פליטה מהירה ופתאומית של אויר מהריאות דרך קנה הנשימה שמטרתו לפנות גורמים מגרים כגון מזון, גוף זר, כיח, אלרגנים או מזהמים כגון חיידקים. השיעול הוא רפלקס, כלומר רצף פעולות בלתי רצוני שנשלט על ידי חלקים לא מודעים של מערכת העצבים.

ישנם מספר שלבים לשיעול

 

שלב מכין PREPARATORY PHASE

1. שאיפה עמוקה של אויר בנפח גדול (כ-2 ליטר).

2. סגירה של מיתרי הקול בחוזקה אחד כנגד השני

 

שלב בניית הלחץ COMPRESSIVE PHASE
3. כיווץ חזק ופתאומי של שרירי הנשימה שכוללים את הסרעפת והשרירים הבינצלעיים אך גם את שרירי העזר (כגון שרירי דופן הבטן). פעולה זו גורמת לעלייה מהירה של הלחץ בתוך בית החזה.

 

שלב שחרור הלחץ EXPULSIVE PHASE

4. פתיחה פתאומית של מיתרי הקול, המלווה בשחרור מהיר של האויר הלחוץ בבית החזה דרך הגרון והחוצה דרך הפה.

הקלטה של סטרידור במבוגר.

כיצד מתעורר רפלקס השיעול ומה מווסת אותו?

שיעול יכול להיות פעולה בלתי רצונית שאין לנו עליה שליטה, כאשר הוא מגיע כחלק מתגובת רפלקס. רפלקס השיעול מתעורר עקב גירוי של קצות העצבים בגרון או בקנה הנשימה. קצות עצבים אלו (ענפים של העצב התועה, בלועזית עצב הוואגוס) שולחים אותות למרכז השיעול בגזע המוח, אשר בתורו שולח פקודות לשרירים המשתתפים ברפלקס השיעול להיכנס לפעולה (שרירי הנשימה, שרירי הבטן ושרירי הגרון).

מנגנון רפלקס השיעול הבלתי רצוני

על אף היות השיעול רפלקס, מה שמייחד את השיעול הוא שישנה דרגה גבוהה של שליטה של קליפת המח (הקורטקס) על הרפלקס, כך ששיעול יכול להיות גם פעולה רצונית. אנו מסוגלים להשתעל כאשר מבקשים מאיתנו גם ללא גירוי מעורר מדרכי האויר, ויתרה מזו אנו מסוגלים לדכא את רפלקס השיעול עד לדרגה מסוימת גם כאשר ישנו גירוי להופעתו.

אנו מבדילים אם כן בין שיעול רפלקסיבי בלתי רצוני, ובין שיעול רצוני/יזום. בין שני סוגי השיעול ישנם הבדלים מבחינת העוצמה, כשהשיעול היזום הוא החזק בדרך כלל מבין השניים.

השליטה על מנגנון השיעול ושיעול רצוני (שיעול יזום)

שיעול היא פעולה שאינה נעימה במיוחד לגוף. עם זאת, יש לזכור שלשיעול יש תפקיד חשוב כמנגנון הגנה על דרכי האויר.

נהוג להגדיר שיעול ככרוני כאשר הוא נמשך מעל 8 שבועות.

כאשר מטופל/ת מתלוננ/ת על שיעול ממושך, יש צורך להעריך את הסיבה לשיעול – אם השיעול "רצוי", כלומר נובע ממחלה כלשהי בגינה הרפלקס ממלא את תפקידו ההגנתי ומונע התפתחות מחלת ריאות חמורה יותר, יש לכוון את הטיפול לסיבה לשיעול. לדוגמא, אם שיעול נגרם עקב דלקת ריאות, יש לטפל בדלקת הריאות באנטיביוטיקה ולא בתרופות שידכאו את השיעול עצמו. דוגמא נוספת היא שיעול שמופיע במטופל/ת עם הפרעות בליעה, ששואפ/ת את המזון שלו (אספירציה) ולכן משתעל/ת. במטופל/ת כזו יש לבצע הערכת בליעה ולהתאים טיפול לבעיית הבליעה ולא לדכא את השיעול, שכן השיעול הוא תמרור האזהרה למחלה משמעותית.

עם זאת, ישנם מצבים בהם הפרעות במנגנון השיעול עצמו הן מקןר השיעול. לדוגמא, שינוי בסף הרגישות של הגרון שגורמת לגירוי מתמיד לשיעול ללא סיבה. במקרים אלו, הרופא/ה המטפל/ת תכוון את הטיפול לוויסות מנגנון השיעול עצמו.

על מנת להבדיל בין שיעול "רצוי" ושיעול "בלתי רצוי" יש לבצע הערכה מעמיקה ויסודית על מנת לאבחן את הסיבה שגורמת לשיעול.

הסיבות לשיעול הן מגוונות מאוד: ממחלות וזיהומים ועד לגירויים חיצוניים כגון אלרגיה ועישון.

לכל סיבה קיים טיפול שונה ומקצועי. מומלץ להיכנס ולקרוא

חזרה לעמוד הבית בנושא נשימה ושיעול