קשיי בליעה הנובעים ממחלות שרירים
מנגנון הבליעה מורכב מקבוצה של כ-50 שרירים שפועלים בשיתוף פעולה ובקואורדינציה על מנת לאפשר את העברת המזון מהפה לוושט. מחלות נוירולוגיות אשר פוגעות בשרירים עצמם או בחיבור בין העצב והשריר, בלעז סינפסה, עלולות לגרום לקשיי בליעה.
מחלות שריר יכולות להיות מולדת, כגון מיוטוניה דיסטרופית או oculopharyngeal muscular dystrophy או בקיצור OPMD האופיינית ביוצאי העדה הבוכרית. מחלות שריר מולדות בדרך כלל חשוכות מרפא, אך את קושי הבליעה הנלווה להן ניתן לשפר עם התאמת מרקמים ולעתים ניתוחים כגון מיוטומיה של שוער הוושט העליון להקלה על הבליעה.
מחלות שריר יכולות להיות גם נרכשות, כגון מחלת מיאסטניה גרביס, מחלה בה מערכת החיסון תוקפת את הקולטן לנוירוטרנסמיטור אצטלין כולין, המשמש להעברת הפקודות בין העצב לבין השריר אותו הוא אחראי להניע וגורמת להתעייפות מוקדמת ומהירה של שרירי הגוף.
הפרעות בליעה במקור נוירוגני דורשות צוות פעולה רב תחומי שמטרתו ליצור את אסטרטגיית הטיפול וההזנה המתאימה ביותר למטופל.
מומלץ שהצוות יכלול רופא/ה מומחית להפרעות בליעה, נוירולוג/ית, קלינאית תקשורת ותזונאית.
כשאובחנתי עם ALS
נתנו לי רק 2-3 שנים לחיות.
45 שנים עברו ואני במצב דיי טוב
טיפול בבעיות בליעה עקב מחלות שרירים
הטיפול במיאסטניה גרביס מתרכז מצד אחד בהעלאה של ריכוז הנוירוטרנסמיטור אצטיל-כולין בסינפסות בין העצב והשריר על מנת לשפר את חוזר ותפקוד השרירים. ניתן גם לדכא את מערכת החיסון על ידי טיפול בסטרואידים או אימונוגלובולינים. במקרים בהם מחלת המיאסטניה משנית לגידולים בטימוס, איבר הממוקם בבית החזה הקדמי ואחראי לייצור חלק מתאי מערכת החיסון, כריתת הגידול לרוב מרפאה את המחלה. הטיפול בהפרעות בליעה בחולי מיאסטניה כולל הקפדה על תזמון הארוחות לזמנים בהם התרופות למחלה בשיא פעילותן וחולשת השרירים היא מינימלית, וכן הקטנת גודל הארוחות על מנת להמנע מהתעייפות במהלכן. כמו-כן, ריפוי בליעה עם קלינאית תקשורת, במהלכו המטופל/ת לומד/ת טכניקות בליעה שיעזרו לפצות על חולשת השרירים יכול לסייע.
הפרעות בליעה ממקור נוירולוגי
יש ללחוץ על כל אחד לעמוד מידע מפורט
