ד״ר יעל שפירא גליץ
מומחית אף אוזן גרון | הפרעות קול, נשימה ובליעה

כיצד עובד מנגנון הבליעה?

רפלקס הבליעה הוא אחד מהרפלקסים המורכבים בגוף האדם.

אדם ממוצע בולע בין 500 ל-700 פעמים ביממה.

אנו בולעים באופן לא מודע גם מתוך שינה, בממוצע 3 פעמים בשעה.

לצורך תפקוד תקין של תהליך הבליעה נדרשת פעולתם של לא פחות מ50 שרירים וחמישה עצבים שונים.

תהליך הבליעה בחלקו רצוני, ובחלקו בלתי רצוני. החלק הבלתי רצוני נשלט על ידי מרכז הבליעה שממוקם בגזע המח.

מורכבות התהליך עלולה להוביל לבעיות בליעה כשאחד מהשלבים הרבים בתהליך פגום.

נהוג לחלק את תהליך הבליעה ל-4 שלבים

1

ORAL PREPARATORY PHASE

השלב הפומי המכין מתמקד בעיבוד והכנת המזון לבליעה על ידי נגיסה ולעיסה שלו על ידי השיניים וכן ריכוך וסיכוך של המזון על ידי הרוק בחלל הפה.

2

ORAL PHASE

השלב הפומי מתמקד בהעברת המזון הלעוס שאורגן לכדי גוש אחיד מחלל הפה אל הלוע.

3

PHARYNGEAL PHASE

השלב הלועי הוא המשמעותי ביותר משלבי הבליעה, שכן במהלכו עלולה להתרחש שאיפת המזון. שלב זה מתמקד בהערכת המזון מהלוע אל הוושט תוך הגנה על דרכי האויר ומניעת "הקדמת קנה לוושט".

4

ESOPHAGEAL PHASE

השלב הוושטי מתמקד בהעברה של המזון דרך הוושט ועד הקיבה.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הפומי המכין הוא השלב הראשון בתהליך הבליעה ומטרתו להכין את המזון לבליעה. מדובר בשלב שנשלט באופן רצוני לחלוטין. הוא כולל את ההתרשמות של האדם מהמזון, ריחו, מרקמו, צבעו וכדומה. לאחר מכן ההתרשמות הראשונית, מתרחשת פתיחה של הפה, הכנסה של הנגיסה אל חלל הפה, בין אם באמצעות כלי (סכין, כפית וכדומה) או באמצעות הידיים וחיתוכו על ידי השיניים החותכות העליונות והתחתונות. האדם יכול לשלוט בגודל הנגיסה שנכנס לפיו. במהלך השלב הפומי המכין, מתבצעת הלעיסה. בזמן הלעיסה המזון מעובד ומעורבב על ידי השיניים והלשון, ומרוכך ומסוכך על ידי הרוק עד לכדי יצירת גוש אחיד, במרקם עיסתי, המתאים לבליעה. השפתיים בשלב זה מהוות חסם שמונע זליגה של המזון מחוץ לחלל הפה. בתום השלב הפומי המכין, הלשון מארגנת את הבולוס לכדי מסה אחידה וממקמת אותה בינה ובין החיך הקשה (תקרת הפה).
משך הזמן שהשלב הפומי המכין אורך תלוי בגודל הנגיסה, מרקם המזון ונמצא בשליטה מלאה של האדם.

השלב הפומי המכין יכול להימשך גם שעות, לדוגמא כאשר לועסים גומי לעיסה (מסטיק). הפרעות בשלב הפומי המכין יכולות להתבטא בהארכה חריגה שלו, לדוגמא בחולי שטיון המחזיקים את המזון בפה זמן ממושך ולא בולעים אותו. בנוסף, הפרעה באטימת השפתיים יכולה לגרום לזליגה של מזון ובעיקר שתייה מחוץ לחלל הפה. חולשה ודיסקורואדינציה של הלשון, או משנן לא תקין, בין אם כתוצאה מהיעדר שיניים או כתוצאה מתותבות רופפות עלול להביא ללעיסה לא יעילה, הכנה לא מספקת של הבולוס לבליעה והיוותרות שאריות של מזון בחלל הפה בתום הבליעה.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הפומי הוא השלב השני בתהליך הבליעה ותפקידו להעביר את המזון הלעוס מחלל הפה אחורנית לכיוון הלוע. שלב זה נשלט בצורה רצונית לחלוטין. בשלב זה, המזון הלעוס, או בלעז הבולוס, נדחף מקדמת חלל הפה אל כיוון הלוע.

השלב הפומי נמצא בשליטה רצונית לחלוטין. כלומר, האדם מחליט מתי המזון מוכן לבליעה ומתחיל בהעברת המזון לכיוון הלוע.

הפרעות בשלב הפומי עלולות לגרום לכך שחלק מהמזון יישאר בחלל הפה ולא יעבור אחורה ללוע. מנגד, ייתכן גם שחלק מהמזון "יישפך" בטרם עת מהפה אחורנית ללוע, מבלי שהלוע נערך לכך כראוי. במצב זה עולה הסיכון משמעותית לשאיפת המזון, או אספירציה בלעז.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הלועי הוא השלב השלישי בתהליך הבליעה ונחשב החלק המכריע והחשוב ביותר שלו. בשלב זה המזון עובר דרך הלוע אך תוך הוושט. שלב זה של הבליעה הוא קצר ביותר, ונמשך בערך שנייה אחת, אך מתרחשות בו פעולות רבות. הסיבה ששלב זה נחשב הקריטי ביותר בתהליך הבליעה היא שזה השלב בו ישנה חשיבות רבה לנתב את המזון מהלוע לוושט ולמנוע זליגה של המזון מהלוע לגרון ולקנה הנשימה. שאיפת מזון לקנה הנשימה מסוכנת שכן היא עלולה לגרום להתפתחות דלקת ריאות או במקרי קיצון להשתנקות (אספיקציה).

השלב הלועי בבליעה הוא בלתי רצוני. אין ביכולתנו לשלוט על הפעולות המתרחשות במהלכו באופן מודע. האתחול של השלב הלועי מופיע כאשר המזון מגיע אל הלוע מחלל הפה. ניתן גם לבצע בליעה "ריקה" ללא מזון. במקרה כזה, ההחלטה לבלוע היא רצונית, אך סדר הפעולות המתרחש במהלכה אינו בשליטתנו.

מרבית הפעולות שמתרחשות בשלב הלועי של הבליעה חופפות זו לזו מבחינת הוצאתן אל הפועל.

 

פעולות אלו כוללות:

  • הרמה של החיך הרך על מנת לאטום את החיבור בין האף והלוע ולמנוע זליגה של מזון לחלל האף.
  • דחיסה של בסיס הלשון לכיוון קיר הלוע האחורי תוך כדי דחיפה של המזון כלפי מטה לכיוון פתח הכניסה לוושט.
  • הצמדה וסגירה מוחלטת של מיתרי הקול על מנת לחסום את הכניסה לקנה הנשימה.
  • התכווצות גלית של קירות הלוע מלמעלה כלפי מטה על מנת לדחוף את המזון לכיוון פתח הכניסה לוושט.
  • היפוך מכסה הגרון באופן שממקם אותו מעל מיתרי הקול והכניסה לגרון. זהו מנגנון הגנה נוסף מפני אספירציה.
  • כיווץ של שרירי הסרט באופן שמרים את הגרון כולו כלפי מעלה וקדימה, פעולה המרחיבה את הלוע ומרחיקה את הגרון מהמזון העובר בלוע בזמן הבליעה.
  • הרפייה של השריר הטבעתי של שוער הוושט העליון על מנת לאפשר למזון שהגיע לתחת הלוע להיכנס לוושט.

 

הפרעות בשלב הלועי יתבטאו בשאיפת המזון (אספירציה) או בהיוותרות שאריות של מזון בלוע ותחושה של "משהו תקוע בגרון".

השלב הוושטי של הבליעה

השלב הוושטי הוא השלב הרביעי והאחרון בתהליך הבליעה. שלב זה מתחיל כאשר המזון נכנס אל הוושט דרך שוער הוושט העליון ומסתיים כאשר המזון עובר מהוושט לקיבה דרך שוער הוושט התחתון. שלב זה הוא בלתי רצוני לחלוטין. שלב זה נמשך בין 8 ל-20 שניות. במהלך השלב הוושטי דפנות הוושט מתכווצות באופן גלי מלמעלה כלפי מטה. גלי התכווצות אלו נקראים "פריסטלטיקה". הפריסטלטיקה של הוושט חזקה כל כך שניתן לבלוע גם בעמידה על הראש והתכווצויות הוושט יתגברו על כוח הכבידה ויעבירו את המזון לקיבה בכל זאת. הפרעות בשלב הוושטי של הבליעה יתבטאו בחוסר נוחות ותחושה שהמזון "לא יורד" או נשאר תקוע. תחושת אי הנוחות יכולה להיות ממוקמת באזור בית החזה או באזור הגרון. לחילופין הפרעה בתפקוד הוושט עלולה לגרום לעלייה של תוכן קיבה בחזרה אל הוושט, לעתים כל הדרך עד הלוע. תופעה זו נקראת רפלוקס.

הגדרות ומונחים

מהו הלוע?

הלוע הוא מבנה חלול ממנו ישנם פתחים לאף, הפה, הגרון והוושט. דרך הלוע עובר אויר בדרכו אל ומהגרון ומזון בדרכו לוושט.

ללוע 3 חלקים, בהתאם לגובה שלהם:

הלוע האפי – אזור הלוע בו ממוקם הפתח לאף

הלוע הפומי – אזור הלוע בו ממוקם הפתח לפה

הלוע התחתון – אזור הלוע בו ממוקמים הפתחים לגרון ולוושט.

מהם מיתרי הקול?

מיתרי הקול הם שני קפלי רירית הנמצאים בגרון. מיתרי הקול מחוברים לשרירים אשר מאפשרים למיתרים להתקרב ולהתרחק זה מזה.

מהו הוושט?

הוושט הוא צינור חלול המחבר בין הלוע והקיבה. דפנותיו עשויות שרירים המסייעים למזון לרדת לקיבה ומונעים עליה שלו מחדש.

מהו שוער הוושט העליון?

שוער הוושט העליון הוא שריר טבעתי הממוקם בתחתית הלוע ומהווה את שער הכניסה אל הוושט. שוער הוושט העליון מכווץ וסגור כל הזמן, ונרפה רק לחלקיקי שנייה בעת הבליעה על מנת לאפשר את מעבר המזון מהלוע אל הוושט.

מהו שוער הוושט התחתון?

שוער הוושט התחתון הוא שריר טבעתי הממוקם בתחתית הוושט, חבוק בין שרירי הסערפת, ומהווה את שער הכניסה אל הקיבה.

מהו החיך הרך?

החיך הרך הוא מקבץ שרירים בלוע הפומי שיחד יוצרים מבנה דמוי וילון שבמרכזו נמצא הענבל. החיך הרך משתתף ביצירת עיצורים ותנועות מסוימות בזמן הדיבור ובתהליך הבליעה, שם תפקידו לחצוץ בין הלוע האפי ללוע הפומי ולמנוע מעבר של מזון לאף בזמן בליעה.

מהו החיך הקשה?

החיך הקשה הוא מבנה בחלל הפה העשוי עצם מצופה רירית. החיך הקשה חוצץ בין חלל האף וחלל הפה.

מהי הלשון?

הלשון היא איבר שרירי בחלל הפה והלוע. היא מורכבת ממספר רב של שרירים חזקים. ללשון חשיבות רבה בתהליך הבליעה, בטעימת המזון ובעיבוד המזון בפה והעברתו אחורה ללוע וכן כאחד מאברי ההגייה החשובים. שני השלישים הקדמיים של הלשון ממוקמים בחלל הפה, והשליש האחורי שלה ממוקם בחלל הלוע.

מהו מכסה הגרון?

מכסה הגרון הוא מבנה עשוי סחוס ומצופה רירית הממוקם בחלק העליון של הגרון. תפקידו הגנה על דרכי האויר (מיתרי הקול וקנה הנשימה) בעת בליעה, ומניעת זליגה של מזון לתוך קנה הנשימה (אספירציה).

Blausen.com staff (2014)