פפילומות של דרכי הנשימה 

Recurrent respiratory papillomatosis

מי נמצא בסיכון לפתח פפילומות בדרכי הנשימה? 

ישנן שתי קבוצות גיל שנוטות ללקות בפפילומטוזיס של דרכי הנשימה. הקבוצה הראשונה היא תינוקות וילדים קטנים. הקבוצה השנייה היא מבוגרים בעשור השלישי-רביעי לחייהם. 

פפילומטוזיס אופייני יותר בילדים שנולדו בכורים לאמהות צעירות בלידה נרתיקית, במיוחד אם לאם היו נגעים וירליים של HPV (הקרויים קונדילומות) בתעלת הלידה. 

דיכוי חיסוני עלול לתרום להפיכת המחלה ליותר אגרסיבית. 

על אף שזיהום בוירוס הפפילומה הוא נפוץ מאוד, כ-6% מהאוכלוסיה הכללית, פפילומטוזיס של דרכי הנשימה היא מחלה נדירה, ובישראל היא נדירה במיוחד. רק אחוז קטן מאוד ממי שנדבק ב-HPV יפתח פפילומות בדרכי הנשימה, ולא ברור למדע עדיין מדוע חלק יפתחו מחלה וחלק לא. 

מהן פפילומות של דרכי הנשימה

פפילומות של דרכי הנשימה או באנגלית recurrent respiratory papillomatosis (ראשי תיבות RRP) היא מחלה נגיפית (וירלית) כרונית שנגרמת על ידי נגיף הפפילומה האנושי human papilloma virus (ראשי תיבות HPV). 

וירוס HPV אחראי גם להופעת יבלות באברי המין. זנים אחרים של הוירוס אחראיים להופעה של יבלות בעור הגוף. ישנם מספר זנים של הוירוס שקשורים לסרטן צוואר הרחם וסרטן הלוע. 

אנשים שנדבקו בוירוס עלולים לפתח פפילומות (יבלות) בדרכי הנשימה,כגון האף, הפה, הלוע, הגרון, קנה הנשימה והוושט. הוירוס מגלה העדפה מיוחדת לאזור מיתרי הקול. 

פפילומות המופיעות על מיתרי הקול גורמות בדרך כלל לצרידות. אם נפח היבלות גדול במיוחד, הן עלולות להצר את דרכי האויר ולגרום למחנק. 

לעתים נדירות, בעיקר כאשר מדובר בתינוקות החולים במחלה זו, הוירוס יכול להתפשט לריאות ולגרום למחלה קשה וקטלנית. 

איך נראות פפילומות במיתרי הקול? 

לפפילומות מראה דמוי אשכול ענבים קטנים, או מראה כרוביתי. צבען ורוד והן מתאפיינות בכלי דם קטנים ומפותלים בתוכן. 

המראה שלהן אופייני, ובדרך כלל ניתן לאבחן כבר בהסתכלות שמדובר בפפילומטוזיס. עם זאת, מאחר ולעתים נדירות מאוד סרטן הגרון עלוי להיות דומה במראהו לפפילומה, ומכיון שב0.5% מהחולים פפילומות עלולות לעבור התמרה סרטנית, חובה לדגום את הפפילומות ולהוכיח שאכן מדובר בפפילומטוזיס שפיר. 

כיצד מטפלים בפפילומות של דרכי הנשימה? 

הטיפול בפפילומות יכול להתבצע בחדר ניתוח או באמצעות טיפול בלייזר במרפאה. תדירות הטיפול משתנה בין חולה לחולה ונקבעת בהתאם לקצב גדילת הפפילומות. 

חולים שנזדקקים ליותר מ3-4 התערבויות בחדר ניתוח בשנה - יש מקום לשקול טיפול משלים בתרופות אנטי-וירליות כגון סידופוביר או תרופות כגון אבסטין שמונעות גדילת כלי דם ומאטות את קצב גדילת הפפילומות. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל בהזרקה מקומית לבסיס הפפילומות בגרון, אך ניתן גם לתת אותן בעירוי. 

אצל חלק מהחולים מערכת החיסון של הגוף בסופו של דבר "משתלטת" על הנגיף והפפילומות מפסיקות לגדול. 

הטיפול בפפילומטוזיס של דרכי הנשימה הוא בראש ובראשונה מניעתי. החיסון נגד וירוס הפפילומה מקנה הגנה מפני הידבקות בנגיף ופיתוח פפילומטוזיס. החיסון מגן גם מפני כל התחלואות האחרות שהנגיף גורם להן, כגון סרטן צוואר הרחם וקונדילומות של איברי המין. ישנן ראיות חדשות שמראות כי מתן החיסון גם לאחר הדיבקות מאט במקצת את קצב גדילת הפפילומות והצורך בהתערבויות חוזרות. 

מרגע שאדם פיתח פפילומטוזיס נשימתי, המחלה חשוכת מרפא. הטיפול בה מבוסס על "תחזוקה" של מצב הגרון על ידי כריתה של הפפילומות אחת לפרק זמן כשהן גדלות וגורמות לתסמינים כגון צרידות או קושי בנשימה.