טיפול בשיתוק של שני מיתרי הקול

שיתוק מיתר קול דו צדדי  - מיתרי הקול שניהם נמצאים סמוך לקו האמצע של הגרון, ולא מתרחקים זה מזה בזמן נשימה ועל כן לא מתאפשרת כניסת אויר מספקת לקנה הנשימה. 

מה ירגיש אדם עם שיתוק של שני מיתרי הקול? 

מטופל/ת עם שיתוק מיתר קול דו צדדי יתלוננו בעיקר  על קושי בנשימה, שלרוב תהיה מלווה בנשימה רעשנית (בלעז, סטרידור). הסיבה לקושי בנשימה היא חוסר יכולת של מיתרי הקול להיפתח ולייצר רווח מספיק גדול בינהם על מנת לאפשר לאויר להיכנס לקנה הנשימה. זאת בניגוד לשיתוק מיתר קול חד צדדי, בה המיתר שמסוגל לנוע יוצר מרווח גדול בין המיתרים שמאפשר לאויר לעבור, אך יש קושי למיתרים להיפגש אחד עם השני בזמן נסיונות דיבור ובליעה.  

בחלק משיתוקי מיתר הקול הדו-צדדיים נראה שילוב של קוצר נשימה (עקב חוסר היתרחקות של מיתרי הקול אחד מהשני בזמן שאיפה) וצרידות/אספירציות (עקב חוסר יכולת של מיתרי קול לנוע למרכז ולהיצמד זה לזה). מקרים אלו מאתגרים במיוחד לטיפול. 

המחשת מצב מיתרי הקול

הגרון התקין מול גרון עם שיתור מיתר קול דו-צדדי במצבים של דיבור, בליעה ונשימה.

שימו לב להיצרות בדרכי האויר הנגרמת כתוצאה ממיתרי הקול הצמודים.

טיפולים לשיתוק מיתר קול דו צדדי

ישנן מספר שיטות לטיפול בשיתוק דו צדדי של מיתרי הקול. בחירת הטכניקה המתאימה מבוססת על רצון המטופל, ועל הסיבה לשיתוק מיתרי הקול, עם מתן דגש לשני שיקולים; הראשון, האם שיתוק מיתרי הקול זמני או קבוע והשני, האם חוסר התנועה של מיתרי הקול נובע משיתוק ממקור עצבי או קיבוע ממקור מכני.

ההגיון שעומד מאחורי הטיפולים לשיתוק דו צדדי של מיתרי הקול הוא להגדיל את הרווח בין המיתרים בזמן שאיפה על מנת לאפשר נשימה דרך הגרון. ככל שהרווח בין המיתרים יהיה גדול יותר, כך הנשימה תהיה קלה יותר. עם זאת, יש לזכור שהגדלת הרווח בין מיתרי הקול מגיעה עם מחיר. המחיר הוא חוסר יכולת של מיתרי הקול להיצמד זה לזה בזמן דיבור ובליעה. למעשה, על מנת לשמר את התפקוד של הנשימה דרך הגרון המטופל/ת "מקריב/ה" חלק מתפקודי הדיבור/בליעה שלו/ה. עבור כל מטופל/ת יש למצוא את נקודת האיזון העדינה שבין שלושת התפקודים הללו.

בניתוח זה מבוצע "מעקף" של הגרון המוצר על ידי יצירת פתח בחלקו הקדמי של קנה הנשימה בצוואר והכנסת צינור דרכו מתבצעת הנשימה. צינור זה נקרא "קנולה". 

פיום קנה מתבצע לעתים בצורה דחופה במידה וישנה מצוקה נשימתית אשר מצריכה פתרון מיידי. לאחר שמצב המטופל/ת מתייצב, ניתן לשקול פתרונות ניתוחיים אחרים (מפורטים בהמשך) לשיפור הנשימה דרך הגרון. במידה והנשימה דרך הגרון משתפרת מספיק, ניתן יהיה להוציא את הקנולה. 

קראו עוד על טרכאוסטומיה (פיום קנה) כאן

קורדוטומיה או אריתנואידקטומיה

שתי שיטות אלה מבוססות על כריתה של חלק ממבני מיתרי הקול בחלקם האחורי על מנת לייצר יותר "מקום" בגרון לאויר לעבור. שיטות אלו מבוצעות בגישה של חזיון ישיר של הגרוו, לרוב בעזרת לייזר. 

לטרליזציה של מיתר הקול 

באמצעות העברת תפר שמושך את מיתר הקול הצידה (לכיוון לטרלי) נפתח רווח בין מיתרי הקול שמקל על הנשימה. 

שיטה זו מבוצעת בגישה משולבת אנדוסקופית וצווארית. 

הרחבה עם בלון 

שימוש בבלון ייעודי שמוכנס לאזור ההיצרות בגרון ומנופח על מנת להרחיב את האזור המוצר. שיטה זו לרוב משולבת עם כריתה של חלק מהרקמה המצרה את דרכי האויר. 

השיטה מבוצעת בגישה של חזיון ישיר של הגרון

עצבוב מחדש של מיתרי הקול 

לעתים ניתן לבצע גם נסיון עצבוב מחדש של העצבים שגורמים לשיתוק דו צדדי של הגרון. בניתוח מנתבים מחדש את אחד מהעצבים בצוואר (לרוב העצב שמעצבב את הסרעפת) ומחברים בינו ובין שרירי הגרון שאחראיים על תנועת הפתיחה של מיתרי הקול. 

ניתוח זה מבוצע בגישה דרך הצוואר. מאחר ולעצב לוקח זמן לצמוח אל תוך השריר המשותק יש להמתין מספר חודשים עד שנה לפני שבוחנים את הצלחת הניתוח, קרי התחדשות תנועה של מיתר הקול המשותק.  

ניתוח לכריתת צלקות בין מיתרי הקול 

חלק מהמקרים של חוסר תנועתיות של שני מיתרי הקול נובעים ממצבים בהם רקמת צלקת מקבעת את מיתרי הקול אחד לשני. אחד המצבים השכיחים הגורמים לכך הוא אינטובציה (הכנסת צינור הנשמה לגרון) לתקופה ממושכת.

במקרים אלו, ניתן לשקול לבצע הפרדה או כריתה של רקמת הצלקת. 

שיטה זו יכולה להתבצע בגישת חזיון ישיר של הגרון או בגישה פתוחה (באמצעות חתך בצוואר).